PPWR, כאשר החוק פוגש את האחריות התעשייתית
התקנה האירופית החדשה בנושא אריזות ופסולת אריזות אינה עוד אופק תיאורטי, אלא מציאות רגולטורית שעסקים ושרשראות אספקה חייבים להתמודד איתה באופן מיידי. ב-MARCA 2026, בולוניהפיירה, שולחן עגול שהוקדש ל-PPWR התמקד בדיאלוג בין מערכת הייצור, רשתות הקמעונאות והמוסדות. LPM Packaging השתתפה, והביאה קול בעל ידע, קונקרטי וממוקד קיימות בתעשייה.
"עסקים וחברות שיווק: אתגרים ואחריות חדשים כלפי PPWR".
זהו כותרת שולחן העגול שהתקיים היום, בין השעות 14:30 ל-16:00, ב-MARCA 2026, שאורגן על ידי MARCA מאת BolognaFiere & ADM ו-CONAI – קונסורציום האריזות הלאומי. כותרת שלא משאירה מקום לאי הבנות ומבהירה מיד את אופי הדיון: לא מצגת רגולטורית פשוטה, אלא רגע של התבוננות משותפת באחריות התפעולית שתקנת האריזות האירופית החדשה מטילה על חברות ומערכות ניהול.
תקנה (EU) 2025/40, המכונה PPWR (תקנת אריזות ופסולת אריזות), מייצגת את אחד מעמודי התווך של האסטרטגיה האירופית לכלכלה מעגלית. טקסט שאפתני זה עוסק בכל מחזור החיים של אריזות, החל מתכנון ועד לייצור, מההכנסה לשוק ועד לניהול סוף החיים, במטרה להפחית את כמות הפסולת הכוללת, להגביל את השימוש בחומרי גלם בתוליים ולקדם מודלים של אריזות בני קיימא, יעילים וידידותיים יותר למחזור.
במהלך האירוע, שנפתח בברכות מוסדיות מ... רוסאנו בוצי (בולוניה פיירה), מרקו פגאני (ADM) ו סימונה פונטנה (CONAI), התפתחה הבנה משותפת: ה-PPWR אינו תקנה "ספציפית למגזר", אלא מכשיר מערכתי המשפיע על כל שרשרת הערך. תעשייה, הפצה, קונסורציומים, גופים ציבוריים וצרכנים נקראים לחשוב מחדש על תפקידים, אחריות ותהליכים.
המושב "מפת דרכים ל-PPWR", שאוצר על ידי מרכז המחקר לכלכלה מעגלית של CONAI, הציע קריאה מובנית של התקנה, תוך הדגשת מטרותיה, מועדי הגשתה וחידושיה המרכזיים. זהו צעד מכריע בהבחנה בין מה שכבר הוגדר לבין מה שעדיין נמצא בתהליך גיבוש, תוך הימנעות מפרשנויות פשטניות או יישום חפוז.
אבל בלב הפגישה, השולחן העגול "ה-PPWR: מילה מעסקים", קיבל הדיון מימד עמוק וקונקרטי יותר. כאן, התקנה חדלה להיות טקסט חקיקתי בלבד והפכה לעניין תעשייתי, המורכב מבחירות טכנולוגיות, השקעות, תאימות שרשרת אספקה וקיימות כלכלית.
בהקשר זה התערבותו של מסימיליאנו מגניולי, נשיא LPM Packaging, שדיבר מנקודת מבטה של חברה שעובדת מדי יום בתכנון וייצור אריזות, עם דגש חזק על חומרים חדשניים, ביו-פולימרים ופתרונות בעלי השפעה סביבתית מופחתת. תרומה זו החזירה את PPWR לסביבת הייצור, והדגישה כיצד לא ניתן להתייחס לקיימות אך ורק כדרישה רגולטורית או ככלי תקשורת. קיימות, על מנת לתפקד, חייב להיות בר-קיימא מבחינה תעשייתית.
תכנון אריזות תואמות PPWR אינו עוסק רק בחומר בו נעשה שימוש. הוא כולל גם משקל, עובי, פונקציונליות, בטיחות מוצר, תאימות לקווי ייצור קיימים, יכולת הסתגלות למערכות איסוף ומחזור, זמינות של חומרי גלם משניים וקיימות כלכלית של ההשקעות הנדרשות.
מנקודת מבטה של LPM Packaging, אחד הסיכונים העיקריים הוא אימוץ גישות פשוטות שאינן מתחשבות במורכבות של שרשראות האספקה התעשייתיות. חוק PPWR קובע יעדים הראויים לתמיכה, אך דורש פרשנות טכנית ואחראית של השלכותיו, במיוחד עבור חברות אריזה שחייבות לאזן בין חדשנות, עמידה בתקנות ותחרותיות.
בהקשר זה, תפקידה של CONAI ומערכת הקונסורציום מקבל חשיבות אסטרטגית. הכלים שהוצגו במהלך האירוע, החל משירותי תמיכה עסקית ועד הנחיות לתכנון אריזות תואמות, מייצגים קשר מרכזי בין הרגולציה ליישומה המעשי. תמיכה זו חיונית להנחיית עסקים, ובמיוחד עסקים קטנים ובינוניים, בתהליך מעבר מורכב ורב-גוני.
הדיון הדגיש גם היבט נוסף שלעתים קרובות מתעלמים ממנו: אין פתרון אחד שמתאים לכולם לקיימות אריזות. הפחתה, שימוש חוזר, מיחזור וקומפוסטליות הם כלים שונים, שיש ליישם בתבונה על סמך המוצר, שרשרת האספקה, הלוגיסטיקה והתנהגות הצרכן הסופי.
במובן זה, קולם של העסקים אינו בקשה לפטורים, אלא קריאה לריאליזם תעשייתי. בניית מערכת כללים שמייצרת יתרונות סביבתיים מדידים מבלי ליצור עיוותים כלכליים או להעביר השפעות מחוליה אחת בשרשרת האספקה לאחרת.
השתתפותה של LPM Packaging ב-MARCA 2026 היא חלק מתהליך זה של דיון ואחריותPPWR מייצג אתגר משמעותי, אך גם הזדמנות לחשוב מחדש על אריזות בצורה מודעת ויעילה יותר, בהתאם לצרכים הסביבתיים והייצוריים של זמננו.
הדיאלוג שהושק היום בבולוניה אינו מסתיים באירוע אחד. זהו תהליך מתמשך, הדורש מחברות לא רק להסתגל אלא גם לתרום באופן פעיל לבניית מודל אריזה בר-קיימא, תחרותי וצופה פני עתיד.
